כאיש אחד בלב אחד: המישור הלאומי

זה מאה אחוז נכון ש"כל אחד הוא הוא אור קטן" ושביחד אנחנו יוצרים "אור איתן".  זוהי סיסמת שני השלבים הראשונים שהצגנו למעלה: כל אחד בדיבורו ובכתיבתו שלו, כל אחד בביתו עם משפחתו, בשכונתו ובבית הספר שלו, אצל חבריו ומכריו, כל אחד ברשתות החברתיות בהן הוא משתתף.  ביחד, כל הפעולות היחידות האלה תיצורנה לאט ובטוח תסיסה כלל-ארצית.  אבל בנוסף על כל האורות הקטנים שהופכים ביחד לאור איתן, לפעמים צריך גם… להביור.

כאן נכנסים התותחים הכבדים.  אנחנו זקוקים לניצחון ציבורי ראשון, ניצחון פומבי גדול ומהדהד, אם כי בשלב הזה לגמרי סמלי.  מדובר בשינוי שם על ידי חברה ישראלית ידועה שנותנת שרות רק לישראלים משם אנגלי, או שם שכתוב באותיות אנגליות, לשם עברי הכתוב באותיות עבריות.  ניצחון כזה קבל עם ועדה יהפוך את נושא העצמאות התרבותית והגאווה הלשונית למרכזי ביותר בשיח הישראלי, יראה לנו כמה כוח אפשר לאגור אם מתאחדים, ויפלס את הדרך לעוד הרבה ניצחונות אשר ביחד ישנו את פני השטח ויהפכו את המגמה האיומה הנגד-ציונית על פיה.

בקיצור: בעמוד השער של האתר הזה (ראו קישור: "כאיש אחד בלב אחד") שלוש עצומות: אחת כללית שמכריזה על העדפתנו לתגמל חברות ישראליות שממתגות בעברית וקניונים ישראלים שיוצרים אווירה של עברית; אחת שמכריזה כי החתומים מטה מוכנים ומזומנים לעבור כאיש אחד בלב אחד לחברת המכשירים הניידים הראשונה אשר תסכים לשנות את שמה לעברית צרופה; ואחת שדורשת לשלוח שיר עברי לאירוויזיון. 

תזכרו, בנוגע לעצומה השנייה: קל מאד היום לעבור מחברת מכשירים ניידים לרעותה (ואם צריך גם תמריץ "מעשי", אזי ללא ספק נשיג באופן קבוצתי חבילה והנחה שלא הייתה כמותה אם וכאשר נעבור בהמונינו לחברה הזוכה.  זכרו גם שחתימתכם איננה מהווה התחייבות כלשהי בשום צורה, כמובן).   אנו מבקשים שתחתמו על שלוש העצומות, ואז שתשתפו/תכתבו ואפילו תתקשרו לכל מי שאתם רק מכירים, ותפצירו בהם להתקשר ולכתוב לכל מי שהם רק מכירים, וכן הלאה וכן הלאה: אנחנו זקוקים ללא פחות מ 50,000 חתימות!!! כשבעזרת השם נגיע למספר הזה, לא תהיה להם ברירה אלא להקשיב לנו.  תוסיפו לזה את הציונות שעדיין זורמת בוורידי חלק מהמנהלים של חברות אלה, ויש לנו סיכוי ממש טוב להצליח (דמיינו: "ברוכים הבאים ל 'שותף' – איך אפשר לעזור?").

בנוגע לעצומה הראשונה: מיותר לציין שעלינו לקנות מתי שאפשר כחול-לבן.  אבל "כחול-לבן" איננה רק ציון של מקום הייצור, אלא ציון של תפישת עולם.  עלינו לקנות כחול לבן במלוא מובן הביטוי.

הפעם אנחנו הולכים על פן רחב, ו"ותוקפים" גם מלמטה וגם מלמעלה בבת אחת.  עצומה זו היא פנייה כללית לכל היצרנים, חברות הפרסום, ובעלי הקניונים, החנויות, המסעדות וכו' בארץ, בה אנחנו כאזרחי ישראל מצהירים: השיווק באמצעות הלוע"זית איננה מושכת אותנו, היא דוחה אותנו, ובכוונתנו להוכיח זאת מכאן ואילך ביתר שאת בתרבות הצריכה ובבחירות הבילוי שלנו.  בו בזמן שאנו מעודדים את החברות הגדולות לשנות כיוון בהקשר הזה (התקיפה "מלמעלה") עלינו לעשות כמיטב יכולתנו אכן להעדיף בקניות היומיומיות ובבילויים שלנו מוצרים ומקומות אשר מכנים או משווקים את עצמם באמצעות השפה הלאומית שלנו, ולעשות כן כאשר זה מתאפשר ומתאים בהפגנתיות, כלומר, למשל, להסביר למוכר או (יותר טוב) לבעל המכולת כשתגיעו לדלפק ש"אני מעדיף את החלב הזה על המותג השני, כי באופן כללי אני מעדיף מוצרים ישראלים עם שמות עבריים…" (כן, הוא יצחק בהתחלה, אבל אחרי שהלקוח החמישי או העשירי יגיד לו דבר דומה, האמינו לנו שהוא כבר לא יצחק).  השילוב בין העצומה – גם כאן אנחנו זקוקים לחמישים אלף חתימות – אשר תישלח לכל ההנהלות של החברות הישראליות הגדולות וכל בעלי הקניונים, והעובדות הכלכליות אשר לאט לאט תעלינה מן השטח, יעשה את שלו.  אם כן, אם בא לכם לשגע קצת את המערכת ולעורר קצת את החברה מתרדמת האמריקניזציה שלו, כנסו לכתובת (כן, היא באנגלית, בינתיים אין ברירה — ירידה צורך עלייה): ivri.info, שם תמצאו מגוון פעילויות פנים-מירשתתיות מיידיות, או גשו נא לעצומות (כנסו מכאן…) 

כתוב לי תגובתך: